יום רביעי, 6 ביוני 2012

תולדות בית אבי



סבתא חנה- חנה לוי ז"ל(חנה עמר לפני הנישואים, היו קוראים לה רונה במרוקו)
נולדה ב28.12.1931 ונפתרה ב17.3.2011 הייתה בת 80 במותה.








<
הצג את סבתא חנה במפה גדולה יותר
סבתא עלתה ממרוקו בשנות ה60 (1960) , הבריטים לא הרשו ליהודים ממרוקו לעלות לארץ אז העבירו אותה לקהילה היהודית במרסיי צרפת, היא הייתה שמה שלושה חודשים, והסוכנות היהודית העלתה אותם לארץ.
סבתא נשאה במרוקו בגיל 17 לאדם יותר גדול ממנה בעשור שנים והיא הביאה ממנו ילדה אחת.
ובעלייתה לארץ ישראל התגרשה ממנו, וכעבור מספר שנים הכירה את סבי ארמונד ז"ל.
נשאה לו ללא ידיעת הוריה מספרים שזו הייתה אהבה ממבט ראשון .אביה היה מוהל במרוקו בקהילה היהודית ,

הם הביאו ארבעה ילדים לעולם ואבי הוא הצעיר מביניהם.
סיפרו לי שסבתי עסקה בתפירה במהלך חייה,

במרוקו סבתי למדה בבית ספר מעט שנות לימוד, דברה צרפתית .
אני יודע שסבתא שלי אהבה את החיים אך התמודדה עם חיים לא קלים.

תולדות בית אימי





סבתא כרמלה- כרמלה שמואל (כרמלה סיגאווי שלום לפני שהתחתנה)

נולדה בירושלים בשנת 1942 ובשנות העשרה שלה עברה לתל אביב והתגוררה בשכונת ביצרון עם המשפחה להוריה היה בשכונה אטליז של עופות וכך הם פירנסו את ילדיהם כעבור שנים הם עברו לגור ברמת חן , בשנת 1968 נישאה סבתי עם סבי (שלום שמואל) גרו בתל אביב ואחר כך עברו לגבעתיים .

סבתי למדה בבית ספר ממלכתי דתי בירושלים והיא חונכה כדתייה (בנעורותיה) .היא תמיד חלמה לראות עולם ושגדלה ונהפכה לאישה מימשה את חלומותיה,היא עבדה בבנק ומידי שנה היתה נוסעת לחו"ל היא היתה בצרפת גרמניה לונדון ארה"ב







סבתא שלי אהבה לראות עולם!!! , היא נשאה לסבי שלום שהייתה בת 26.

סבא וסבתא רבה שלי נולדו בבגדד שבעירק והם היו נוסעים לבגדד מידי פעם (עוד היה מותר לנסוע לשם) ,
המסר של סבתא שלי הוא "חייה ותן לחיות".

לסבתי יש 4 ילדים - שלוש בנות ובן.(ועוד בן נוסף שנפטר שהיה בן
חצי שנה )












תולדות בית אימי

סבא שלום- שלום שמואל
נולד 1938 בלוב ממוצא טריפוליטאי נולד בעיר עמרוס למד בבית ספר יהודי ובספר יהדות לוב הוא מופיע בכיתת לימוד בהיותו בן 6 היה עוני בעיר אך סבי מספר שהוא זוכר כל רחוב ורחוב בעיר הם היו מתפללים בבית כנסת יהודי בשנת 1949 הם החליטו לעזוב הכל ולעלות ארצה הם עלו על אוניה ללא כל עם מעט תמונות ומסמכים ישר לארץ הקודש
מפת נדודים-


הצג את סבא במפה גדולה יותר
הוא עבר מטריפולי למעברת בית ליד אחר כך למחנה ישראל ליד לוד נשארו שמה בערך כ17 שנים, סבתא רבה שלי גידלה 12 ילדים סבי הבכור מביינהם ולכן כבר בגיל 15 יצא לפרנס את אחיו ואחיותיו
ואחר כך עברו לפרדס כץ ובשנת 1968 התחתן עם סבתי עבר לגור בתל אביב (כרמלה שמואל) ,

וב1980 עברו לגבעתים עם ארבעת ילדיו (3 בנות ובן) והם עד היום שמה.
סבי למד בבית ספר איטלקי בטריפולי- הוא זוכר שהבית ספר היה מחולק לחצי ליהודים וחצי לנוצרים.

המסר שלך לחיים - "בן אדם צריך לבלות ,להתחתן ולבנות משפחה" .



יום שלישי, 5 ביוני 2012

מקרים חשובים בחייו של סבי- שלום שמואל





עלייה לארץ והתגוררותו-הם עלו על אוניה מטריפולי עד חיפה סבי אומר שזה לקח 3 ימים להגיע.

הוא אומר שריכזו אותם במחנה עולים ליד חיפה ואחרי מספר ימים העבירו אותם למעברת בית ליד ,ובבית ליד הם ישנו באוהלים בשנות ה50 ירד שלג עם ילדים קטנים אז העבירו אותם למחנה ישראל ליד לוד , והיה שמה ביניינים (צריפים בריטים שעשויים מבטון)והם היו שמה בערך כ17 שנים עד שנת 67, ואחר כך הם עברו לבני ברק (פרדס קץ).

ובשנת 68 עבר עם סבתי (כרמלה שמואל) לתל אביב , ו1980 עבר הם עברו לגבעתיים עם 4 ילדים (3 בנות ובן) והם שם עד היום.סבי הכי אהב ספרי הסטוריה, ומתמטיקה , ואהב לראות הרבה סרטים בבתי קולנוע.

סבי אהב לרקוד טנגו סווינג וסמבה (לפני הפציעה)
עבודות- סבי התחיל לעבוד בגיל 15 עד גיל 40 והוא עבד בתעשייה אווירית היה אחראי על כל אחזקת המפעל .
כשהיה בן 32 שנות ה70 עשה קורס תכנאי תעופה ובשנות 75 יצא לפנסייה מוקדמת (בעקבות הפציעה).

ופתח את חייו בשנות 80 כעצמאי ניהל את רשת בית הקפה של תיאטרון הבימה עד שנות ה95 ואז יצא לפרישה מוחלטת מחיי התעסוקה וחזר בתשובה שלמה ועד היום הוא מחזיק 2 בתי כנסת.



אילן יוחסין




יום שלישי, 8 במאי 2012

נעוריו של סבי- שלום שמואל

לסבי יש שני חפצים שעברו במשפחה:
1. רייחים - זה היה כלי של אימו רבקה שמואל הרייחים שימשו לטחון את החיטה,


זה היה הכלי היחידי שהיה אפשר להכין לחם, הם הביאו את זה לארץ סבי אומר שזה שוקל קרוב ל40-50 קילו ,


סבי מספר שרצה לתרום למוזיאון עולי לוב באור יהודה אבל משפחתו לא הסכימו לו, אז זה עדיין אצלו.



מכתש - זה גם כלי המשמש לטחינה כגון פלפלים מכל הסוגים, תבלינים וקפה.

הוא עד היום נשאר אצל סבי בבית. סבי אומר שזה שוקל קרוב ל25 קילו וזה עשוי מנחושת.

סבי הוא נכה , בשנות ה-20 לחייו היה לו אופנוע כבד וביום אחד כששמן היה על הכביש סבי חזר מבילויי ועשה תאונה קשה עם האופנוע ריסק את רגלו הימנית ,

הפציעה קרתה בין עכו לנהריה הוא היה שנה בבית חולים מגובס בכל פלח גופו העליון.
עברו עליו הרבה ניתוחים חיברו לו פלטינות שקלו אף לבצע קריטה אך משום שהיה צעיר וחסון האמינו הרופאים שיוכל להתמודד עם האפשרות של שיקום לרכב , הפציעה שינתה את עתיד המשפחה ,
כי זה לא קל לקחת איש בגיל 20 ולהפוך אותו לנכה ,והפציעה שינתה לו את הגורל בגלל שהיא הגבילה אותו מהדברים שאהב כגון: לרקוד לרכב על אופנועים וכמובן מגבלות העסקה.
מזל שתעשיה אווירית קיבלו אותו חזרה
לעבודה אחרי הפציעה.

יום שלישי, 1 במאי 2012

ילדותו של סבי - שלום שמואל




שלום- (פירוש) שם ל14 אנשים שונים במקרא, מסמל רצון לשלום, יצירתיות, רצינות.

שמואל- (פירוש) על שם שמואל הנביא, ארגון, תכלתיות.
נולד 1938 בלוב בעיר עמרוס יהודי ממוצא טריפוליטאי
לסבי הייתה ילדות קשה, רמת החיים הייתה בעוני אפילו לבוש הבית ספר היה חלוק שחור עם צוורון לבן תלבושת אחידה.

שעולה כמה גרושים, כי לרוב הילדים היה בגדים קרועים ולא רצו שיהיה השוואה, הבית ספר היה בית ספר איטלקי שמחולק ליהודים ולנוצרים.

אביו של סבי היה עגלון ואימו של סבי הייתה עקרת בית ( בזמנו בדרך כלל לא נתנו לנשים נשאות לצאת לעבודה)
זאת הייתה תקופה קשה, תקופה של מלחמת העולם השנייה רבת החיים הייתה ירודה מאוד .




הצג את סבא במפה גדולה יותר