תולדות בית אימי

סבא שלום- שלום שמואל

נולד 1938 בלוב ממוצא טריפוליטאי נולד בעיר עמרוס למד בבית ספר יהודי ובספר יהדות לוב הוא מופיע בכיתת לימוד בהיותו בן 6 היה עוני בעיר אך סבי מספר שהוא זוכר כל רחוב ורחוב בעיר הם היו מתפללים בבית כנסת יהודי בשנת 1949 הם החליטו לעזוב הכל ולעלות ארצה הם עלו על אוניה ללא כל עם מעט תמונות ומסמכים ישר לארץ הקודש

מפת נדודים-

הצג את סבא במפה גדולה יותר
הוא עבר מטריפולי למעברת בית ליד אחר כך למחנה ישראל ליד לוד נשארו שמה בערך כ17 שנים, סבתא רבה שלי גידלה 12 ילדים סבי הבכור מביינהם ולכן כבר בגיל 15 יצא לפרנס את אחיו ואחיותיו

ואחר כך עברו לפרדס כץ ובשנת 1968 התחתן עם סבתי עבר לגור בתל אביב (כרמלה שמואל) ,

וב1980 עברו לגבעתים עם ארבעת ילדיו (3 בנות ובן) והם עד היום שמה.

סבי למד בבית ספר איטלקי בטריפולי- הוא זוכר שהבית ספר היה מחולק לחצי ליהודים וחצי לנוצרים.

המסר שלך לחיים - "בן אדם צריך לבלות ,להתחתן ולבנות משפחה" .

מקרים חשובים בחייו של סבי- שלום שמואל

עלייה לארץ והתגוררותו-הם עלו על אוניה מטריפולי עד חיפה סבי אומר שזה לקח 3 ימים להגיע.

הוא אומר שריכזו אותם במחנה עולים ליד חיפה ואחרי מספר ימים העבירו אותם למעברת בית ליד ,ובבית ליד הם ישנו באוהלים בשנות ה50 ירד שלג עם ילדים קטנים אז העבירו אותם למחנה ישראל ליד לוד , והיה שמה ביניינים (צריפים בריטים שעשויים מבטון)והם היו שמה בערך כ17 שנים עד שנת 67, ואחר כך הם עברו לבני ברק (פרדס קץ).

ובשנת 68 עבר עם סבתי (כרמלה שמואל) לתל אביב , ו1980 עבר הם עברו לגבעתיים עם 4 ילדים (3 בנות ובן) והם שם עד היום.סבי הכי אהב ספרי הסטוריה, ומתמטיקה , ואהב לראות הרבה סרטים בבתי קולנוע.

סבי אהב לרקוד טנגו סווינג וסמבה (לפני הפציעה)

עבודות- סבי התחיל לעבוד בגיל 15 עד גיל 40 והוא עבד בתעשייה אווירית היה אחראי על כל אחזקת המפעל .

כשהיה בן 32 שנות ה70 עשה קורס תכנאי תעופה ובשנות 75 יצא לפנסייה מוקדמת (בעקבות הפציעה).

ופתח את חייו בשנות 80 כעצמאי ניהל את רשת בית הקפה של תיאטרון הבימה עד שנות ה95 ואז יצא לפרישה מוחלטת מחיי התעסוקה וחזר בתשובה שלמה ועד היום הוא מחזיק 2 בתי כנסת.

אילן יוחסין

View more of אילי's tree  |  
Get your own family tree at Geni.com

נעוריו של סבי- שלום שמואל

לסבי יש שני חפצים שעברו במשפחה:

1. רייחים - זה היה כלי של אימו רבקה שמואל הרייחים שימשו לטחון את החיטה,

זה היה הכלי היחידי שהיה אפשר להכין לחם, הם הביאו את זה לארץ סבי אומר שזה שוקל קרוב ל40-50 קילו ,

סבי מספר שרצה לתרום למוזיאון עולי לוב באור יהודה אבל משפחתו לא הסכימו לו, אז זה עדיין אצלו.

מכתש - זה גם כלי המשמש לטחינה כגון פלפלים מכל הסוגים, תבלינים וקפה.

הוא עד היום נשאר אצל סבי בבית. סבי אומר שזה שוקל קרוב ל25 קילו וזה עשוי מנחושת.

סבי הוא נכה , בשנות ה-20 לחייו היה לו אופנוע כבד וביום אחד כששמן היה על הכביש סבי חזר מבילויי ועשה תאונה קשה עם האופנוע ריסק את רגלו הימנית ,

הפציעה קרתה בין עכו לנהריה הוא היה שנה בבית חולים מגובס בכל פלח גופו העליון.

עברו עליו הרבה ניתוחים חיברו לו פלטינות שקלו אף לבצע קריטה אך משום שהיה צעיר וחסון האמינו הרופאים שיוכל להתמודד עם האפשרות של שיקום לרכב , הפציעה שינתה את עתיד המשפחה ,

כי זה לא קל לקחת איש בגיל 20 ולהפוך אותו לנכה ,והפציעה שינתה לו את הגורל בגלל שהיא הגבילה אותו מהדברים שאהב כגון: לרקוד לרכב על אופנועים וכמובן מגבלות העסקה.

מזל שתעשיה אווירית קיבלו אותו חזרה

לעבודה אחרי הפציעה.

ילדותו של סבי - שלום שמואל

שלום- (פירוש) שם ל14 אנשים שונים במקרא, מסמל רצון לשלום, יצירתיות, רצינות.

שמואל- (פירוש) על שם שמואל הנביא, ארגון, תכלתיות.

מידע על טריפולי לוב

נולד 1938 בלוב בעיר עמרוס יהודי ממוצא טריפוליטאי

לסבי הייתה ילדות קשה, רמת החיים הייתה בעוני אפילו לבוש הבית ספר היה חלוק שחור עם צוורון לבן תלבושת אחידה.

שעולה כמה גרושים, כי לרוב הילדים היה בגדים קרועים ולא רצו שיהיה השוואה, הבית ספר היה בית ספר איטלקי שמחולק ליהודים ולנוצרים.

אביו של סבי היה עגלון ואימו של סבי הייתה עקרת בית ( בזמנו בדרך כלל לא נתנו לנשים נשאות לצאת לעבודה)

זאת הייתה תקופה קשה, תקופה של מלחמת העולם השנייה רבת החיים הייתה ירודה מאוד .

הצג את סבא במפה גדולה יותר

שם ושם משפחה

אילי - הרמוניה , אחריות , אהבת יופי , צורך באיזון, כבוד, אסתטיקה.

משפחת לוי -אני צאצאי לשבט לוי, לוי שם משפחה נפוץ בארץ.

הוריי

שם אימי: גלית שמואל (לפני נישואים) , שם אבי: יוסי לוי.

אימי: תאריך לועזי-2.2.1977, תאריך עברי-יד שבט (ה)תשלז.

אבי: תאריך לועזי-10.1.1969, תאריך עברי- כ טבת (ה)תשכט.

אמא שלי נולדה בתל-אביב ואבא שלי נולד ברמלה

אמא שלי למדה בית ספר גיבורי ישראל ותיכון בעירוני ט' (תל אביב)

אבא שלי למד בבית ספר בילו ובתיכון עמ"ל א' (רמלה)

אמא שלי אהבה חשבון וספורט ואבא שלי בעיקר ספורט.

אבא שלי אהב לשחק כדורגל הוא אומר לי שכמעט כל יום שיחק כדורגל,

ואמא שלי אהבה לצאת עם חברים וחברות שלה.

אמא שלי תמיד זכרה שהבית שלה מסודר והחדר מסודר,

סבא שלי אהב להגיד לאמא שלי "חושך שבטו שונא בנו".

אבא שלי אמר לי גם שהבית שלו מסודר ויפה

אבא שלי אמר שהזמנים היום הם לא כמו פעם והחינוך היה הרבה יותר קשה.

אמא שלי בצבא הייתה מפקדת והיא עדיין מצטטת לי משפטים שהיא הייתה אומרת בצבא.

אבא שלי היה שוטף את הכלים ובנוסף עשה קורס צנחנים בצבא.

הם הכירו במועדונים ובברים הם ראו הרבה אחד את השני ואז אבא שלי התחיל עם אמא שלי.

אמא שלי קוסמטיקיית ואבא שלי גזרן (אופנה גוזר את הבדים).

כמעט כל שנה שנתיים אנו מבלים ואילת או במקומות בחו"ל.